יוסי לוי:
אני מסיים במשפט הזה, שהוא מבחינתי הכי חשוב. בימים האחרונים קיבלתי משימה מצה"ל. אני הולך להיכנס עם הגדוד שלי למחנה פליטים. היום פגשתי את המ"פ והתחלתי להבהיר להם מה אני מצפה מהם. והם כבר דיברו עם האנשים. מה אתם חושבים, שכולם אמרו כן אני בא? זה לא עובד ככה. ברור שיש מוטיבציה מדהימה ואנשי המילואים, באמת...
קובי בליטשטיין:
יוסי, תסביר את הנושא הזה, כי אני חושב שלא כולם מבינים את הסוגייה של השעות. תסביר את זה.
יוסי לוי:
אני אסביר. אני אומר, שירות אזרחי לא מתקיים על חשבון לוחמים חרדים בצה"ל. ואגב, גם לא מסלולים טכנולוגיים בעיניי.
שרון ניר:
כאן לא רק שלא רוצים לבטל לך אותו, מכניסים לך אותו בתוך היעדים, שזה הופך להיות, מנמיך לך את יעדים.
קובי בליטשטיין:
יוסי, על ישיבות הסדר חרדיות, תסביר את הסוגייה עם ה-40 שעות, 20 שעות.
יעקב אשר:
העולם השתנה לך לגמרי. כי את, את ישבת אצלי בדגל התורה בבני ברק ודיברת איתי על שירות אזרחי.
יעקב אשר:
יש בחירות. על מי אתם עושים תרגילים?
שרון ניר:
יעקב, גם הבן שלי לא אמרו לו שהוא יעשה 100 ימי מילואים בשנה.
שרון ניר:
גם לבן שלי לא אמרו שהוא יעשה 100 ימי מילואים בשנה.
היו"ר בועז ביסמוט:
סעיף 26ד, מי מהחברה האזרחית טרם דיבר? לא ידברו כולם. את דיברת. שלושה ידברו ואני ממשיך הלאה. אתם תדברו בסעיף הבא. בבקשה.
אילת פלר מימון:
אילת פלר מימון, תנועת אימהות בחזית. תנועה של עשרות אלפי אימהות.
אילת פלר מימון:
על הסעיף עצמו. אבל אני אגיד שמי שיושב פה לצידי בצד הזה של השולחן, זה הסד"כ של צה"ל. הרבה דיונים והרבה דברים נאמרים פה בצורה היפותטית. חשוב שתסתכלו בעיניים וגם אתה כמובן, לסד"כ של צה"ל, לאימהות של הסד"כ של צה"ל. לסדירניקים, למילואימניקים, למי שהדיון הזה עבורו הוא לא דיון היפותטי. אלה החיים שלנו. אלה ...
אילת פלר מימון:
בסדר, אני בסערת רגשות. לא צריך לצעוק. ואני לא צועקת, כבודו. אבל אם אי אפשר להכריח, אתם לא יכולים להמשיך - - -
אילת פלר מימון:
אני לא צועקת, בועז ביסמוט, אני מדברת בסערת רגשות, בגלל שאתם מנהלים פה כביכול דיון היפותטי. הדיון הזה הוא לא היפותטי, הדיון הזה הוא דיון על החיים של הילדים שלנו. תודה.
איריס שפירא:
בהמשך למה שהיא אמרה, שום דבר פה לא היפותטי. קודם אמרו זה פוליטי. זה הילדים שלי. הבת שלי לא קבעה תאריך חתונה, כי היא חיכתה שהחתן שלה יקבל את הצו 8 שלו. הוא לא מסיים תואר שני כבר שנתיים, עם כל ההטבות שנתנו, כי כל פעם קוראים לו לעוד צו מילואים. אז הוא לא עושה תואר שני.
הבן הגדול שלי ביחידה קרבית, הוא ל...
ינון אזולאי:
לפחות אל תערבבי דברים שאנחנו מדברים, עם כל הכבוד.
ינון אזולאי:
אמרתי משהו אחר. לא, לא, אני מדבר על משהו אחר.
איריס שפירא:
על הספירה אם הוא חרדי או לא חרדי, אם שנתיים.
ינון אזולאי:
אז בואי, תעשי טובה. שם תתייחסי לסעיף ואל תנסי לנצל את זה.
ינון אזולאי:
אני מכבד אותך. אם את רוצה שאני אחזיר לך באותו מטבע אני יודע לענות לך באותו מטבע.
ינון אזולאי:
תני גם מוסר לאותה אמא שהילד שלה בקריה ולא עושה כלום?
איריס שפירא:
שישנה שנה וחצי על הספה בסלון, כי היא מפחדת מדפיקה בדלת.
איריס שפירא:
אתה לא יכול להגיד את זה. שנה וחצי אנחנו מחכים לדפיקה בדלת.
ינון אזולאי:
שם את גם אומרת לאותה אמא? תפסיקי לבלבל. שם יש לך שוויון, הכול בסדר?
איריס שפירא:
מה זה לשלוח ילדים למלחמה שנתיים ולא לדעת מה קורה ומתי זה נגמר.
איריס שפירא:
דקה. שר הביטחון רשאי לדחות סעיף וזה כרגע בסעיף 26ד לא מותנה בשום דבר. צריך להתנות את זה, גם לעשות קריטריונים לשיקול הדעת וגם להפעיל מידתיות וגם להתנות את זה בעמידה ביעדים לפני. כלומר, הם לא יקבלו דחיות שירות לפני שיעמדו ביעדים שנקבעו להם. כלומר, שלא יהיו דחיות לפני שסיימו את העמידה בצרכים.
צורכי צה"...
שחר ורון:
אני שחר ורון, הייתי מ"פ ב-202. דיברתי פה כבר בוועדה הקודמת. אני דווקא רוצה להתחיל בהתנצלות למשפחות השכולות. בתור מפקד שגם איבד לוחמים, אני באמת רוצה להתנצל על זה שלא הצלחנו להחזיר את הילדים הביתה. אני מרגיש אחריות אמיתית על זה.
לפני שאני אגע רגע בסעיף עצמו, יו"ר הוועדה ביסמוט, אני רוצה רגע לספר לך ס...
היו"ר בועז ביסמוט:
אני אשאל אותך שאלה. בכיתת המחוננים שבה הבת שלי לומדת, בתל אביב, באה כיתה שלמה. והם יאמרו אנחנו לא מתגייסים לצה"ל. זה היה לפני, בזמן הרפורמה המשפטית, מסיבות מצפון. מדינת כיבוש, ייאוש, קשקוש, כל הדברים האלה. אז מה, כל התיכון, כל התל אביביים - - -
אלעזר שטרן:
ממה אתה מתרגז, שאני אומר את האמת? אתה יודע שהם התגייסו.
היו"ר בועז ביסמוט:
אז מה, אני אעשה הכללה על כל הציבור החילוני? הציבור החילוני מדהים, שמתגייס.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני לא מחפש את אותם אלה, אני בארבעה חודשים האלה ראיתי כל כך הרבה, מה זה רבנים? כל האדמו"רים. אני יודע איך הם מדברים. וזה תהליך.
אלעזר שטרן:
ברור. רק השאלה איזה היסטוריה. לא צוחק, השאלה איזה היסטוריה.
היו"ר בועז ביסמוט:
אני קדנציה ראשונה, אתה יותר ממני. לא ראיתי את חוק הגיוס הנהדר שהבאתם.
אלעזר שטרן:
אמרתי לך. אתה רוצה? תגיד לי, מחר אני שם לך.
היו"ר בועז ביסמוט:
זה את הטון המזלזל. אז עם כל הכבוד, אני לא עושה הכללות. לא על חילונים, לא על חרדים. הכללות לא בוועדה הזאת.
שחר ורון:
אז אני באמת מקבל את ההערה ואם זה היה נשמע כאילו הכללתי, אז אני לא מכליל. ברור לי שיש הרבה פרטים - - -
מירב כהן:
מה זאת אומרת? רוב החרדים לא מתגייסים. מה? זה לא הכללה.
שחר ורון:
- - - רבים בחברה החרדית. ושוב, אני חוזר על זה כל פעם כדי לדייק את זה. אני חייב את החיים שלי למוטי, המ"פ של פלוגת חרדים בחץ, שהוא התגייס והוא הציל לי את החיים. הוא רץ בין הכדורים והוציא אותי מהמארב של המחבלים ואני אחזור ואגיד. כי זה, הנה, יש פה נצח יהודה ופלוגת חץ, שזה לתפארת מדינת ישראל. והלוואי והי...
ינון אזולאי:
שחר, תרשה לי. אם הוא מסכים רק בדיאלוג איתך. אתה יודע, אני מכבד אותך ואני מעריך כל אחד שנמצא פה. אני נמצא פה כשליחם של רבנים ומועצת חכמי התורה. אם אני נמצא פה, ואני הייתי אצלם לא פעם ולא פעמיים. הם מכירים את החוק על בוריו.
אלעזר שטרן:
יש לי הפתעות בשבילך. למה הוא יכול לדבר?
אלעזר שטרן:
אה, אוקיי. בסדר, אני הבנתי איך אתה מחליט.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה מפריע לו אבל. למה אתה מפריע לו? אל תפריע לו גם אתה. גם אתה מצטרף? תנו לו לענות. רם.
אלעזר שטרן:
עושים פה אחיזת עיניים? אז מה אם הוא יושב פה?
ינון אזולאי:
שחר, אני רוצה להגיד לך שעצם זה שאני יושב כאן. כל אלה של נמות ולא נתגייס. הרי אני מכיר אותם טוב, הם באים מתחת לבית שלי.
אלעזר שטרן:
אנחנו יודעים מה מועצת חכמי התורה כתבה.
ינון אזולאי:
ואני לא רואה אותם, בסדר? אני לא רואה אותם.
אלעזר שטרן:
אני קורא מה הם כותבים, מה אתה רוצה ממני פורוש?
ינון אזולאי:
אתה יודע למה אני לא רואה אותם ולא סופר אותם, את אנשי הפלג, עם כל אלה, שימשיכו להפגין. אני לא רואה אותם. באמת שלא רואה אותם. לא מפחד מהם ולא כלום. בסדר? ואלו גם לא מקיימים את החוק. ואגב, אני מגנה את כל ההתפרעויות שלהם.
אבל אותם אלה בעצם כשהם נמצאים פה בוועדה, יש כאלה אנשים שדוחפים אנשים לזרועות שלהם....
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע אחד. נחזור אחרי זה לחברי הכנסת לסעיף 26ה, אשר פותח את הדיון בליאק שטרם דיבר. אגב, נתתי לך את זכות הדיבור ב-(ד).
שחר ורון:
דבר ראשון, ינון, אני מאוד מכבד אותך ואתה יודע כמה. שידברו, יש להם פה.
ינון אזולאי:
אגב, גם את זה, הרב מאיה ברשת ב' ממועצת חכמי התורה.
שחר ורון:
כן. שידברו, שלא יחתמו על מסמכים של נמות ולא נתגייס.
ינון אזולאי:
זה לא הם. אבל הנה, אמרתי לך, זה היה בקולו.
שחר ורון:
הדבר השני זה שבסוף אנחנו, כמו שאתם אומרים פה כל הזמן, צריך לבנות אמון. אבל אמון, לאמון יש שני צדדים. ואם הם שולחים אותך לשבת פה ומימינך, שאני מכבד אותו גם מאוד, הוא בקולו אומר היום שהוא לא יכול להבטיח שגם אם החוק הזה יעבור לא לומדי התורה יבואו. אז איזה אמון? על איזה אמון אנחנו מדברים? מי שימינך היום...
היו"ר בועז ביסמוט:
שחר, אני מתחבר למה שאתה אומר. ונכון כשאמרת עכשיו על דואליות, אתה יודע, על הדדי, באמת אנחנו פה עובדים מאוד קשה. ואני באמת עובד מאוד קשה. ואני מאמין, ראית, אני מאמין בחוק הזה. לכן אני גם לא רוצה שישברו את האמון. גם האמון, כפי שאמרת, גם אני, זאת אומרת אני פה נותן אמון.
היו"ר בועז ביסמוט:
לא, אני מקבל. ראית, להיפך, אני מתחבר למה שאמרת. מקבל את זה. ועוד איך שאני מקבל את זה. בליאק, בבקשה. 26ה.
ולדימיר בליאק:
אני משתדל להגיע לכאן כמה שאני יכול. לא תמיד זה מסתייע, אבל תמיד אני מנסה לחבר את החוק הזה.
ולדימיר בליאק:
אני עובד, כן, אני עובד במשכן. מנסה לחבר את החוק הזה להיבטים הכלכליים שלו. דיברתם על תהליכים, אז אני רוצה רק לומר מספר נתונים. ב-2016, לפני תשע שנים, הציבור החרדי מנה כ-980,000. היום ב-2025, אחרי תשע שנים, 1,452,000. כלומר, עלייה של 53%. ב-2016 התגייסו כ-2016 התגייסו כ-2,050 חרדים. היום התגייסו, כלומ...
יוסי פוקס:
מאיפה הנתון? רק מעניין, 2016? כי אנחנו מחזיקים ב-1,200. מה שלנו יש זה 1,200.
משה טור פז:
לא, לא, זה נתון נכון. 2015 הייתה שנת השיא, יוסי.
יוסי פוקס:
אתה שנה לקחת, אבל לקחת שנה אחת חריגה.
ולדימיר בליאק:
תנו לי לסיים, אחר כך אתם יכולים להתווכח עם הנתונים.
היו"ר בועז ביסמוט:
חה"כ שטרן. אלעזר, תן לבליאק, הוא לא דיבר, אני רוצה לשמוע אותו. חה"כ בליאק. תגיבו אחר כך, אל תפריעו לו. בבקשה חה"כ בליאק.
ולדימיר בליאק:
מבחינת התעסוקה, ב-2016 אנחנו מדברים על 52% של הגברים החרדים שהשתלבו בשוק התעסוקה. ב-2025 השתלבו 53%. כלומר, נוספו כ-50,000 גברים חרדים שלא עובדים. היום זה עולה לנו כ-80 מיליארד שקלים סך הכול גם אובדן תוצר וגם אובדן תקציב, כ-80 מיליארד שקלים בשנה. ואנחנו מכירים את המגמה הדמוגרפית. כלומר, בעוד 20 שנה ...
היו"ר בועז ביסמוט:
בבקשה. אם לא אכפת לך, אחרי מירב. שרון, הצעתי לך קודם. יש לנו אפילו סדר.
אלעזר שטרן:
אתה לא רוצה לפצל את זה? זה סעיף ארוך מאוד, באמת.
מירב כהן:
אני מתייחסת למספר אלמנטים בסעיף. מדברים על זה שלמידה בישיבה זה 45 שעות ובכולל 40 שעות. ואז יש שורה שכתוב בה "למעט בתקופות חופשה המקובלות בישיבה". זה נוסח מאוד ערטילאי מהן התקופות המקובלות בישיבה. אני ראיתי בנוסחים קודמים שהיה שהשר בעצם יקבע בתקנות וזה שונה. פה זה נשאר פתוח. צריך לחדד מה זה. כי אפשר ...
מירב כהן:
אני לא ראיתי. אני ראיתי בחוקים קודמים.
מירי פרנקל-שור:
אחרי המקובלות בישיבה ,"שקבע שר הביטחון". הכוונה היא לחופשות בין הזמנים.
מירב כהן:
אוקיי, זה כתוב? אני לא ראיתי את זה.
מירי פרנקל-שור:
26ה(1) יש את התוספת "המקובלות בישיבה". ואחר כך "שקבע שר הביטחון".
מירב כהן:
אוקיי.
הנקודה השנייה שרציתי להתמקד בה זה שהוא לא עוסק בעיסוק נוסף על לימודיו בישיבה. שוב, אני חושבת שלא תפקידה של מדינה בכלל להיכנס לחייו האישיים של אדם. אם הוא לא מתגייס, חשוף לסנקציות ויעשה עם זמנו מה שהוא רוצה. אבל גם לעודד אותו פה. בסוף אנשים הולכים לעבוד בצורה שאינה מוסדרת ואינה חוקית. אני חושב...
יוסי לוי:
אני אשמח להתייחס במשפט. אבל פשוט הגמרא וקידושין אומרת שמי שתורתו אומנותו זה מי שמניח את כל האומנויות שבעולם ועוסק בתורה. אין שום הצדקה בעולם לחרדי לעבוד במשק, גם לא דקה אחת, ולא לשרת בצה"ל. בשום אופן. מי שיש לו תלוש לבן יבוא לשרת בצה"ל. מי שמאמין בתורה יהגה בה יומם ולילה, לא שום אופציה אחרת.
יוסי פוקס:
אז יוסי, אתה בעד הנוסח הקיים. הנוסח הקיים אי אפשר לא לעבוד, לא ללמוד, לא כלום.
יוסי לוי:
בהחלט, חד משמעית. יותר מזה אני אגיד, הנוסח הקיים שמכניס את האלמנטים שבהם אין רישיון נהיגה ואין טיסות הנאה לחו"ל ואין תואר אקדמי חינם למי שנמצא בישיבה, זה בדיוק מה שצריך להיות. ומבטיח לכם שזה יביא גיוס חרדים, חד משמעית.
מירב כהן:
אני לא ראיתי שעד היום זה הביא לגיוס חרדים.
מירב כהן:
למה? היום גם היה אסור להם לעבוד. בוודאי שהיה אסור לעבוד.
מירב כהן:
מה זאת אומרת? עד גיל 26 הוא לא יכול לעבוד.
מירב כהן:
אבל רגע, שנייה, אני רוצה להגיד על זה משהו עקרוני. אני רוצה להגיד על זה משהו. תראו, כיוון שהחוק הזה לא מגביל את כמות האנשים שתורתו אומנותו אנחנו יוצרים פה כמות ענקית של אנשים שלא משרתים ולא עובדים. זה נטל גם כלכלי וגם ביטחוני אדיר. כיוון שלא הלכנו לנתיב המכסות והלכנו לנתיב היעדים, שמאפשר לכל אחד להיו...
מירב כהן:
אני מבינה את הרעיון, את הרציונל.
מירב כהן:
שהצגת פה שהוא רלוונטי אם זה מכסה של מספר מוגדר של אנשים. אוקיי, בזה מדינה יכולה לעמוד. אנחנו לא יכולים לעמוד בזה שלא יתגייסו ולא יעבדו עשרות אלפי אנשים. אי אפשר לעמוד בזה.
רם בן ברק:
מכסה, מכסה. אמרתי לך, מכסה. תקבעו 1,000, 1,200, 1,300.
יוסי פוקס:
כשנגיע לשם נדבר על היעדים או על המכסות.
רום בר-אב:
לאורך שנים זה היה המצב, זה לא הביא אף אחד לצבא. זה שהיה אסור לעבוד או ללמוד. מה שיביא אנשים זה סנקציות אפקטיביות.
שרון ניר:
האינדיקציה לזה זה חוסר הגיוס. זה יהיה גיוס.
יוסי פוקס:
חוץ מהמלחמה, רגע משפט. שנייה, תן לי לדבר, אני מסביר לך משהו. זה הפוך ממה שאתה אומר. אני מסביר. היה מי שטען שסנקציות או דברים שקרו, מעצרים, פעולות שננקטו, הביאו, בפועל התברר - - -
רום בר-אב:
לא. הם גדלו פי שתיים. מ-1,200 ל-2,940.
יוסי פוקס:
אבל אני אומרת, הוא יענה לך, אתה טועה.
רום בר-אב:
אבל בוודאי שאותם חייבי גיוס מבינים שאולי המצב הזמני כרגע לא יהיה לטווח הארוך, אז למה שמישהו יוכל להתגייס עכשיו? כי הוא מבין שאולי הסיטואציה הולכת להשתנות בקרוב. אבל עשרות שנים בהם האיסורים האלה לא הביאו אף אחד לצבא.
מירי פרנקל-שור:
על מה שאת מדברת זה באמת השאלה. צריך לקבל על כך החלטה מה יביא יותר חרדים לצה"ל. זו בעצם השאלה שמונחת.
מירב כהן:
תראי, ברגע שאת מאפשרת להם לדחות את כבר לא מביאה אותם לצה"ל.
מירי פרנקל-שור:
הנוסח שמונח על שולחן הוועדה הוא נוסח של יעדים ולא מכסות.
דרור גרנית:
אני אומר שאם אתה לא מגייס אותם ואין תכלית ביטחונית ולא חלה עליהם תכלית ביטחונית במובן הזה שאתה לא מגייס אותם - - -
יוסי פוקס:
נכון, לא בבסיס ולא בטיפול ולא מה שכתוב.
דרור גרנית:
הסעיף הזה לא משרת תכלית ביטחונית, כי אלה אנשים שלא יבואו לצבא. הם לא ישרתו.
ינון אזולאי:
לא, לא, אתה לא יודע. אדם כל שנה, דרור, בוא.
מירב כהן:
בטח, הם תמיד דוחים לשנה-שנתיים ואז הם מתגייסים.
רום בר-אב:
היועצת המשפטית, מדוע - - - שאיסור על עבודה או על לימודים הוא מה שיביא אנשים להתגייס? זה לא קרה במשך עשרות שנים. אני רוצה שהוא יתגייס. ככל שהמנגנון מאפשר את זה וזה לא קורה, זה לא משנה מה הוא עושה.
יוסי פוקס:
בדיוק. עשית סלט, אתה לא יודע. כל שנה - - -
מירי פרנקל-שור:
מירב, זאת באמת הדילמה. כרגע מונח על השולחן מתווה של יעדים ולא מונח מתווה של מכסות.
מירי פרנקל-שור:
בסדר, יכול להיות. אבל כרגע הוועדה לא משנה. וזו באמת השאלה.
מירב כהן:
בעיניי בעולם של קבוצה עם גודל בלתי מוגבל אי אפשר שהם גם לא יתגייסו וגם לא יעבדו.
מירי פרנקל-שור:
כיוון שיושב, יוסי, בוא תהיה איתנו, כי אנחנו הרבה לומדים ממך. השאלה שמונחת האם אנחנו מאפשרים, נאפשר להם בחקיקה גם לעבוד וגם ללמוד, כיוון שזה משרת תכליות נוספות. האם זה יוביל לגיוס או שזה יפגע?
יוסי לוי:
אם הוא יכול ללמוד, הוא יכול לשרת.
מירב כהן:
שי, הנוסח רק מדבר שאחרי שהוא עשה את ה-40 או את ה-45 שעות.
מירי פרנקל-שור:
שי, שנייה. זה חייב להיות דיון מסודר, כיוון שזו שאלה ממש מהותית וצריך לקבל על זה בסופו של דבר הוועדה תצטרך לקבל על כך החלטה. לכן חשוב שכל אחד יישמע את דעתו בצורה נורא מסודרת.
יוסי לוי:
רק משפט לסיים את מה שהתחלתי לומר.
יוסי לוי:
אז משפט לסיים את מה שהתחלתי לומר. אני דוגל באמונה שלי כיהודי במדינת ישראל או כחלק מהעם היהודי שלומדי תורה הם חד משמעית חלק ממה שמגן על עם ישראל. אני מוכן, מוכן כמג"ד מילואים לשלם מחיר שיישבו, לא יודע, עשרות אלפי חרדים, כן, לא אלפי, עשרות אלפי חרדים, באמת, וילמדו תורה בישיבות. זה אני מוכן לשלם מחיר א...
מירב כהן:
אנחנו לא נשרוד, יוסי. אי אפשר, אבל יש משק.
שרון ניר:
אבל זה שיהיו רשומים יעני בישיבות ולא יעבדו, זה מקובל עליך. זה שיענו יהיו רשומים.
יוסי לוי:
קודם כל, אמירה מוסרית פוסט 7 באוקטובר. סליחה, אלו אמירות של תיקון 26 לחוק שירות ביטחון, שהיה תיקון גרוע. והיה לפני 7 באוקטובר וכל התיקון התבסס על אמירה כלכלית שגויה. אחד זו אמירה מוסרית. שתיים, לטובת מי - - -
יוסי לוי:
או תורתו אומנותו או צבא, נקודה.
יוסי לוי:
שתיים, לכלכלנים הגדולים פה. לגייס את הגדוד שלי למילואים עולה לפחות 40 מיליון. לפחות.
מירב כהן:
לא, אנחנו בעד שהם יתגייסו, אבל הם לא מתגייסים. אז גם לא לעבוד וגם לא להתגייס?
יוסי לוי:
אם אני מביא לצה"ל את אותו חרדי עובד הוא חוסך מיליונים למשק. איפה אתם חיים?
מירב כהן:
אבל הם לא באים להתגייס, אבל לפחות שיעבדו.
יוסי לוי:
כל מה שצריך, ותבינו הכול שנייה. אתם רוצים להבין או רק לתקוף? כל מה שצריך, ותבינו הכול. כל מה שצריך זה להפסיק - - -
יוסי פוקס:
מירב, אתם רוצים - - -. זה מה שאת חושבת.
יוסי פוקס:
לא, זה מה שאת חושבת. החוק הזה בא לגייס.
יוסי לוי:
שיבינו פשוט את הנקודה הפשוטה. כל מה שצריך זה להפסיק כמדינה לתת לחרדים לעבוד ולא להתגייס. יש אלפי חרדים עם תלוש לבן שעובדים בגיל 19 בפיצה ולא מתגייסים. אתם פשוט לא מחוברים. העניין הוא רק לעצור את זה.
יוסי פוקס:
זה ברור. עכשיו מירב, דווקא אני מתייחס. קודם כל, צריך לומר שהטיוטה שמונחת בפנינו זה מה שכתוב בה. מי שתורתו אומנותו ולא מתגייס לצה"ל הוא לא עובד, הוא לא אקדמאי, לא מימון לימודים ולא עבודה זמנית וכלום.
רם בן ברק:
יוסי, אבל אתה יודע שיש תעשיית שקר סביב הדבר הזה.
יוסי פוקס:
רם, תן לי רגע. לא, לא, זה דיון אחר, שתהיה אכיפה אפקטיבית.
יוסי פוקס:
אני בעד, הנה אני אומר לך, אכיפה אפקטיבית. אני אומר מירב למה בעיניי יש פה נקודה חשובה. זה גם הממשלה אמרה את זה.
יוסי פוקס:
לא, לא, העלית נקודה חשובה. אני רוצה להתייחס. הממשלה גם נדרשה לזה בפרוטוקול שדנו בערר על ועדת שרים לחקיקה. דנו קצת בתכנים. אחד מהדברים שאמרו בראי ה-7 באוקטובר, אחד מהשינויים המהותיים שהממשלה ביקשה לעשות בחוק והם נעשו בו, מהחוק המקורי, היה לשנות איחוד המטרות שיש שם, בהגדרת המטרה, להזיז הצידה את המטרה ...
מירב כהן:
אבל גם הנושא הביטחוני זה לא משרת.
יוסי פוקס:
רגע. לכן הוצאנו את התכלית הכלכלית.
שרון ניר:
ולא הכנסתם את התכלית הביטחונית.
יוסי פוקס:
לכן גיל הפטור שלא היה כמו בחוק של רם בן ברק, לא 22 או 26, כי אנחנו רוצים, כן, אני רוצה לוחמים או חיילים גם בגיל 23-24. היה לי צלף בגולני איתי בפלוגה, אמריקאי בן 23. לא משנה. מה רע? אני רוצה לוחמים. לכן אני אומר, מה שאת אומרת במציאות אחרת - - -
יוסי פוקס:
אני לא מסכים איתך. אתה פוסל את כל החוק. עזוב, זה דיון. גמרת להרצות שבעידן הזה אי אפשר יעדים, אי אפשר כלום. אני בא למי שרוצה לדון לגוף הסעיפים.
דרור גרנית:
לא, לגוף הסעיפים. רגע, לגוף הסעיף. מה אומר הסעיף הזה? במה הוא עוסק? הוא לא עוסק באלה שיבואו לצבא. הוא במפורש עוסק באלה - - -
יוסי פוקס:
זה מובנה בחוק. לכן אין פטור מגיוס, יש דחיית שירות לשנה אחת. אחרי שנה יבחנו אותו עוד פעם.
שרון ניר:
אבל אדוני מזכיר הממשלה, תקשיב. החטא הקדמון, אתם פשוט משעתקים אותו. אתם מעתיקים את המנגנון של הדח"ש, דח"ש, דח"ש, פטור. זה המנגנון. זה המנגנון שהיה, זה המנגנון שאתם מלבינים אותו בחוק.
יוסי פוקס:
לא, יש שינויים מהותיים ואת יודעת את זה.
יוסי פוקס:
אין בין מה שהיה, אין בין הבלופילד המקורי של רם לזה ולא כלום.
שרון ניר:
יוסי פוקס, מגיל 18 עד 26 ההיסטוריה מלמדת, רגע, תקשיב לי.
שרון ניר:
ההיסטוריה מלמדת ששנת ההכרעה לא מביאה להכרעה לגיוס. היא מביאה להכרעה לעוד דח"ש ולעוד דח"ש ובסוף לפטור.
יוסי פוקס:
זה לא שנת הכרעה. כל שנה הוא ייבחן.
שרון ניר:
אבל יש פה דחיית שירות. תקראו לזה איך שאתם רוצים. יש פה דחיית שירות. רגע מירי, יש פה דחיית שירות. אני רק אגיד דבר אחד.
יוסי פוקס:
אגב, שרון, גם לא היה את המארג הזה של סנקציות אישיות, הגבלות של עיכוב יציאה מהארץ. אין רישיון נהיגה. לא היה את זה מעולם. אין מעונות. תקציב מוסדות. אתם מדברים על דבר שלא היה.
שרון ניר:
26ד ו-ה שאתם מביאים פה, שאנחנו מסתכלים עליו, ואני רוצה עכשיו להסתכל על כללותו, הוא במצב הקטגורי, בדיפולט של הסעיף זה בן אדם מקבל, ששר הביטחון רשאי לתת לו פטור. זה לא לתת לו דח"ש. זה לא שעכשיו הבן אדם מגיע, עובר בדיקות רפואיות, נבדק על ידי הצבא.
מאיר פרוש:
כמו אצל ליברמן היא אומרת לך. כמו אצל ליברמן.
שרון ניר:
מזכיר הממשלה, אני רוצה שתישאר איתי. תקשיב רגע. זה לא שהבן אדם - - -. אני רוצה שתבין, בסוף יש פה מצב שאנחנו אומרים שר הביטחון רשאי לתת לו פטור וזה הדיפולט שאתם יצרתם.
שרון ניר:
רשאי לתת לו דח"ש, נכון. לא בתנאים האלה ולא בסייגים ופחות בקריטריונים. שר הביטחון רשאי לתת לו דח"ש. ואנחנו מבינים שזה הולך כבר, אתה יודע, לאיזה שהוא סוג של ערוץ שהוא יקבל דח"ש ועוד פעם דח"ש ועוד פעם דח"ש ויהפוך להיות פחות אפקטיבי, בטח כלוחם בצבא, בטח בגיל 23-24.
יוסי פוקס:
אלא אם כן זה מצליח, שרון. אלא אם כן התהליך הצליח. רגע אחד, בואי נניח שנייה.
שרון ניר:
אם היית מכניס פה שלושה סייגים.
יוסי פוקס:
שנייה בוארון. שבמקום מה שהיה פה ממוצע לאורך שנים של בין איזה 1,200 ל-1,800, וואו, המהלך השלם הזה יוביל לגרף כמו שמופיע פה. נניח שכל שנה זה עולה - - -
יוסי פוקס:
רגע. את לא תשאלי יותר את השאלה דח"ש, דח"ש. כי פתאום במקום 1,800 יהיה 3,000, 5,000. 7,000. את פשוט מניחה שזה לא יעבוד.
יעקב אשר:
אבל זה מיצינו כבר כשהיה אדלשטיין יושב-ראש.
שרון ניר:
רגע, דבר אחרון, אני רק רוצה לסכם את דבריי.
יעקב אשר:
כשיולי היה יושב-הראש היה אותו דבר. היה אותו דיון.
שרון ניר:
למה אני מניחה שזה בלוף? אני אומרת לך את זה הכי ישר. אני מניחה שזה בלוף כי כשאני אומרת לך תרשום את זה שזה מתכתב עם פערי כוח האדם בצה"ל או שזה בהתאם לצורכי הצבא או שר הביטחון יבחן ויפעיל את שיקול דעתו בהתאם לצורכי הביטחון ולצורכי כוח אדם ולפערי כוח אדם בצבא. אם היית רושם את זה והיית מראה כנות כוונות ב...
יעקב אשר:
נו באמת, את לא יכולה להגיד את זה. ליברמן יפטר אותך באותו יום שתגידי את זה.
שרון ניר:
לא רואה את זה. הורדתם את זה. הורדתם את זה.
יוסי פוקס:
קינלי, קודם כל דנים בזה. יהיו תיקונים.
יוסי פוקס:
אני קודם כל אומר, אם אנחנו דנים פה מה בדיוק שיקול דעת של שר ביטחון, אני מוכן לשמוע. אני רק אומר להניח באופן גורף, זכותך.
יוסי פוקס:
שהמנגנון לא יעבוד, למרות הסנקציות ואף אחד לא יגיע, לגיטימי, אבל אנחנו לא בזה.
משה טור פז:
זה מה שקורה עד היום, יוסי, אתה יודע. זה המציאות.
שרון ניר:
אני מצטערת, למירב. סליחה מירב, סליחה.
מירב כהן:
אני רק אשלים ואשיב למזכיר הממשלה. הניסיון מעשרות שנים מלמד שזה שאסרנו על אותם צעירים לעבוד לא הוביל לגיוסם. הדבר היחידי שזה כן עושה זה לכבול את אותם צעירים לישיבות שלהם. זה עוזר במקום לשים פקחים בכניסה שהם לא יברחו, שמים את זה, זה עוזר - - -
מירב כהן:
גם פה אני לא באמת מטילה סנקציות.
מירב כהן:
לא יטוס לחו"ל, לא יביא לגיוס, יביא להישאר בישיבה.
מירב כהן:
לא ללמוד לא יביא לגיוס, יביא לישיבה.
מירב כהן:
רישיון נהיגה לא יוביל לגיוס, יוביל רק לישיבה. המנגנון עצמו נשאר אותו מנגנון של דחיית שירות. הכספים הגדולים חוזרים אליהם והסנקציות המיידיות רק יכבלו לישיבה ותו לא. המטרה של החוק הזה זה לא לכבול לישיבות, זה גיוס. וגיוס זה לא מביא. וזו פגיעה כלכלית עצומה במשק. עצומה.
יוסי לוי:
אני רק אומר שאם אפשר לעבוד תוך כדי הישיבה אני ממליץ לבחורי הישיבות לא להתגייס לצה"ל.
מירב כהן:
הם בכל מקרה מבינים את זה ממה שכתוב פה.
יוסי לוי:
זה נוח, לא כדאי. אני אחזור אולי לישיבה, כי אני יכול לעבוד. חבל על הזמן.
מירב כהן:
רגע, יש לי עוד הערות. אני רק בנקודה השנייה. הנקודה השלישית בסעיף, כי זה סעיף ארוך, הסעיף הבא. יש את הסעיף שמתייחס לזה שמי שצריך להצהיר שהתנאים מתקיימים, וזה צריך להיות בעל תפקיד בישיבה שצריך. הם כבר בסעיף הזה, בניגוד לסעיפים אחרים, זה לא מנהל הישיבה, אלא איזה שהוא בעל תפקיד. ואני מזכירה את הדיון שהי...
מירב כהן:
אם הולכים לפי מה שהם אומרים, אז אנחנו צריכים שהם יהיו ערבים. לא אכפת לי אם הוא בן 100, 200, 300.
יוסי פוקס:
לא, אולי עדיף פשוט מישהו אחר. למה מישהו בן 100 שהוא דמות - - -
יעקב אשר:
זה מחזור של כל הדברים שדובר עליהם כבר, נו.
מירב כהן:
עכשיו הנקודה הנוספת. אחר כך יש מנגנון שאומר אם מי שחתם, אם אותו בעל תצהיר חתם על הצהרות ונמצא שחלקן לא נכונות אז מונים פה תרחישים: אם יוטל עליו עיצום כספי יותר מפעם אחת, שזה 5% מהתצהירים נמצאו שקריים או שהוטל עליו קנס לפחות על חמישה מלש"בים, שקנס זה פר מלש"ב שנמצא שהוא חתם על תצהיר שקרי. אז הוא לא י...
יעקב אשר:
זאת אומרת, אין יותר שרים בנושא של חוקים?
מירב כהן:
אנחנו חושבים שהשרים ייטו פוליטית.
יעקב אשר:
גברתי היועצת המשפטית, שאלה. אין יותר שרים שאמורים, בגלל שהם אנשים, גברתי היועצת המשפטית. משהו פה לא מובן. כי אני מגיע מוועדות אחרות, את יודעת, מתחומי עניין אחרים. שם השר הוא גם בנושאים כאלה משמעתיים או לא משמעתיים כאלה ואחרים או בוועדות או דברים כאלה, שר חינוך, שרים אחרים, שר הפנים וזה, פה נדון בזה ...
שרון ניר:
לא רוצים לתת סמכות לאף שר ביטחון, תתגייסו.
שי טייב:
רציתי להתייחס. אני רוצה רגע להתייחס למנגנון וגם פה להתחבר.
שי טייב:
אני רוצה להגיד ככה: קודם כל, אני לא יודע איך משלבים פה את תורתו אומנותו עם לימודים ועבודה. לא נראה לי הגיוני לחלוטין.
שי טייב:
גם אחרי שהתחככנו והתנסינו בהוצאת זימונים לאנשים שהם למדו ועבדו וכן הלאה, אנחנו יודעים איפה האנשים היו. חלקם יכול להתגייס. ולכן אני לא יכול לראות, גם לא ערכית, אבל גם לא מעשית, איך הדבר הזה תורם.
חשוב להגיד משהו על המנגנון. לא יודעים בגיל 18 מי ימשיך עד גיל 26. זה מנגנון של כל שנה. בכל שנה צריך לוודא...
רום בר-אב:
שי, אתה לא היית מעדיף שכולם יבואו אליך בגיל 18?
יוסי פוקס:
משרד האוצר, אתם לא גייסתם חייל לצה"ל מעולם.
שרון ניר:
למה אתם תוקפים את הדרג המקצועי?
משה טור פז:
99% מבוגרי צה"ל הולכים לעבוד. זה הנתון.
שרון ניר:
למה אתם תוקפים את הדרך המקצועי? אתם תפסיקו עם התרבות הזאת.
יוסי פוקס:
הוא קופץ על עניין שלא קשור למשרד האוצר.
יעקב אשר:
שרון, זה אותו דרג מקצועי שקיצץ בצבא את כל היחידות. זה אותו דרג מקצועי. אותו דרג מקצועי.
רם בן ברק:
אני רוצה להגיד לך, בועז, זה לא משהו תיאורטי. חברים, אני רוצה להמשיך.
שרון ניר:
רגע, אבל רם בן ברק ברשות דיבור.
יוסי פוקס:
רגע, אבל מה אתה מציע? לא, אני דווקא לא רוצה לקטר.
שרון ניר:
הוא אמר שהוא רוצה להציע לכם לתת באופן קטגורי, לעשות ניסוי. באופן קטגורי לתת פטור לכולם.
רם בן ברק:
הטענה שלי אומרת שזה נכון שיש אנשים שרוצים ללמוד והם למדנים, זה אחוזים מאוד קטנים. זה מאוד מסובך. אני גם רציתי להיות עתודאי, לא קיבלו אותי. כי אני לא מסוגל ללמוד.
דבר שני שאני רוצה להגיד זה אם אנחנו הולכים כאן לכנסת, יש כאן עובדי כנסת בתוך האולם, נכון? את עובדת כנסת? יש לך כרטיס עבודה? את מחתימה אותו...
רם בן ברק:
אני הייתי לוחם במוסד. החתמתי כרטיס כשנכנסתי למשרד. מה זאת אומרת?
רם בן ברק:
כשאני הייתי ראש אגף, פעם בחודש היו מביאים לי את הדוח של האנשים. כשהייתי רואה שיש אנשים שלא הביאו את השעות שלהם, הייתי קורא להם לבירור. ולחלק מהם הורדנו מהמשכורת. אז למה פה אי אפשר? אני לא מבין. אתה בא לישיבה, אתה מעביר כרטיס. אתה יוצא מהישיבה, אתה מעביר כרטיס. למה לא? זה נהוג בכל מקומות העבודה.
רם בן ברק:
זה הדבר השני. אני דורש שבחוק ייכנס העניין הזה של טביעת האצבע.
ינון אזולאי:
אגב, זה לא פה. זה בפיקוח, זה לא בסעיף הזה.
רם בן ברק:
זה כן הסעיף. כן הסעיף כי מדבר על שעות. אם אתה מדבר על שעות.
רם בן ברק:
סליחה, אני לא יודע איך סופרים שעות. שעות סופרים עם טביעת אצבע. אז זה כן בסעיף.
ינון אזולאי:
אפשר לדבר על זה. אין עניין לדבר פעמיים על כל דבר.
רם בן ברק:
זה בסעיף לגמרי. עכשיו אני רוצה להגיד לך עוד משהו.
שרון ניר:
אגב, אפילו תוכנה בבית ספר, תוכנה הכי פשוטה של משוב כל ילד מגיע/לא מגיע, מסמנים באופן אוטומטי זה קופץ. מה הבעיה? לא רוצים טביעת אצבע, אפשר למצוא מנגנון אחר. לא מסובך.
רם בן ברק:
לכן אדוני יושב-הראש, תראה, הבת שלי, היא בטח תכעס אם היא תשמע שדיברתי עליה כאן.
היו"ר בועז ביסמוט:
אגב טביעות אצבע, זה היה נשמע, בישיבות, אני פשוט באמת לא יודע. בישיבות הציוניות יש טביעות אצבע?
משה גוטמן:
אין טביעת אצבע ולא כרטיס עובד. אני עונה לך, אין.
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע, אתה בזכות, אבל אני רוצה לשאול. מותר לי, אני יושב-הראש של הוועדה הזאת. אני רוצה לשאול, אני רוצה מידע. בבקשה אדוני. האם בישיבות יש?
משה גוטמן:
אין טביעות אצבע, אנחנו מתנגדים לדבר הזה, עם כל הכבוד.
משה גוטמן:
גם לבחורי הישיבות הבקרה עליהם היא בקרה היא מאוד קשה גם ככה. והדבר הזה הוא אקט משפיל. אנחנו לא מוכנים אליו.
מאיר פרוש:
אני שואל את שי, חיילים בתפקידי מטה, עושים אצבע?
שרון ניר:
כן. מה הבעיה בשקיפות של נוכחות?
משה טור פז:
תעביר כרטיס, אל תשים אצבע. - - - 14 שעות ביום, עוד שנייה נדבר על זה.
משה גוטמן:
אם יתנו לי הזדמנות להסביר אני גם אסביר את זה.
משה גוטמן:
אם יתנו לי הזדמנות להסביר אני גם אסביר את הדברים.
היו"ר בועז ביסמוט:
אתה תסיים. אני יודע. שאלתי אותו. העלית נקודה, להיפך. העלית נקודה מעניינת.
רם בן ברק:
בסדר. שאלת שאלה, בסדר גמור. גם קיבלנו תשובה.
מאיר פרוש:
רם, רק תענה לנו, חיילים בתפקידי מטה מחתימים כרטיס?
רם בן ברק:
גם קיבלנו תשובה. די, נו, חלאס, אתה מפריע לי. קיבלנו גם תשובה שלא מקובלת עליי. אני חושב שאנשים במוסד, אם הם מעבירים כרטיס אז גם בישיבה אפשר להעביר כרטיס. זה לא משפיל לא את אלה ולא את אלה.
משה גוטמן:
אם תתנו לי הזדמנות להסביר אני אסביר.
רם בן ברק:
מה שרציתי להגיד לך. תראה, מדובר על החופשות. הבת שלי עתודאית. למדה רפואה, והייתה רופאה צבאית. בחופשות, יש חופשות של האקדמיה. פה חודשיים, פה חנוכה, פה זה. בחופשות היא עשתה קורסים. היא עשתה טירונות בחופשת קיץ. חופשה אחרי זה היא עשתה עלתה מרובאי משהו לרובאי משהו, לא יודע מה. אחרי זה היא עשתה קורס קצינים...
רם בן ברק:
שיעשו חודשיים. יש להם חופשה אחת של 30 יום. יתאמנו בנשק, יעשו רובאי 1, אחרי זה רובאי 2.
רם בן ברק:
אחרי זה רובאי 3. וארבע שנים אנחנו מכשירים אותם להיות חיילים. מה הבעיה?
משה גוטמן:
אדוני יושב-הראש, אני אשמח רק להתייחס בנחת. אני אוכל להסביר את הדברים וגם להעיר על משהו שאמר תת אלוף טייב אם אפשר.
רם בן ברק:
הנקודה האחרונה, אדוני יושב-הראש. הנקודה שרציתי להעביר כאן. אנשים שבאמת רוצים ללמוד.
רם בן ברק:
בסופו של דבר האנשים המוכשרים, אדוני יושב-הראש, אני ממש רוצה שתשמע, זה חשוב לי.
רם בן ברק:
האנשים המוכשרים, הלמדנים. אלה שבאמת שוקדים על הדבר הזה. אני מעריך גס 10% במחזור. כי אני משווה את זה לציבור שלי. הציבור שלי, כמה אנשים יכולים ללמוד רפואה ומתמטיקה ופיזיקה? 10%, 12%, 15% במחזור? שהם לומדים את המקצועות הקשים.
רם בן ברק:
אני לא באירוע, אתה יודע למה? אתה יודע למה אני לא באירוע? אני אגיד לך למה אני לא באירוע. כי אני הצעתי לו לעשות את הפטור בחוק שלי ואמרתי מי שירצה ילמד, מי שירצה יעשה מה שהוא רוצה. אף אחד לא מתגייס. הוא התנגד לזה.
רם בן ברק:
אני זוכר את זה טוב מאוד. הוא התנגד. 'לא, לא, לא, אנחנו חייבים את הדבר הזה. כי רק אימת הצבא משאירה אותם בישיבות'.
מאיר פרוש:
למה יש 90,000 שלומדים אחרי גיל 26?
רם בן ברק:
אני הצעתי את הדבר הזה אמרתם לי לא.
רם בן ברק:
אמרתם לי 'לא, לא פטור גורף. לא רוצים פטור גורף'.
יעקב אשר:
אה, "רבתם, אמרתם". תענה לי, אני?
יעקב אשר:
רם, שאלתי אני. אני אמרתי לך דברים כאלה?
אלעזר שטרן:
לי אמר את זה הרב טננבום, ראש ועד הישיבות.
יעקב אשר:
זה שאתה יושב ליד שטרן זה לא אומר שאתה צריך להתבלבל כמוהו.
אלעזר שטרן:
לי אמר את זה הרב טננבום, ראש ועד הישיבות. חה"כ אשר, הרב טננבום, ראש ועד הישיבות.
יעקב אשר:
טוב שלא דיברת נגד ישיבות ההסדר.
רם בן ברק:
אשר, אני חושב שזה גם אתה היית בשיחה הזאת. אבל לא משנה, זה ממש לא.
רם בן ברק:
לכן אני חוזר ואומר למה שאמרתי לך, אדוני, ואמרתי ליועצת המשפטית בדיון הראשון. חייבים לקבוע מכסה.
יעקב אשר:
לא, היא ענתה. כי היא אמרה איזה שהוא נתון.
יעקב אשר:
אני אומר למה את אומרת את זה בשקט?
יעקב אשר:
אם פעם היא הייתה מקצועית, היום היא ב-"ישר", זה משהו אחר.
משה גוטמן:
אני אשמח רגע לעשות את זה רק בצורה - - -
משה גוטמן:
ביקשו שאני אציין לפרוטוקול, אז אני מנכ"ל איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות.
משה גוטמן:
בסדר גמור, קצר מאוד. אני מעיר רגע למה שנאמר על סעיף 26ה(2)(ב). לא מדבר על הכשרה תעסוקתית, אני מדבר על ההיתר לעבוד מעל גיל 22. אני מתייחס אלינו כישיבות גבוהות ציוניות וגם לישיבות ההסדר. אנשים בגיל שהם לומדים לפני צבא, מעבר לשעות הלימודים צריכים גם לחיות ממשהו. הם לא יכולים להיות מוטלים על ההורים. הדב...
רם בן ברק:
אבל לא מדובר על הישיבות המתגייסות.
משה גוטמן:
אבל זה משליך, כי זה אותו דבר. יש לו"ז ישיבתי כמו לו"ז אקדמי שהוא קבוע לכולם. לכן אני מתייחס אלינו. רגע רבותיי.
משה גוטמן:
רק שנייה רגע רבותיי, בבקשה. כי שאלו אותי. באו אליי גם ושאלו אותי בצד. אני מדבר עלינו.
אלעזר שטרן:
אבל הם יודעים שהם אחרי זה הולכים לצבא.
משה גוטמן:
אבל חה"כ שטרן, אני לא מדבר על הנושא של האם מתגייסים או לא מתגייסים.
משה סולומון:
אלעזר, השאלה היא אם הסעיף הזה יושת גם על הישיבות - - -
משה גוטמן:
אני לא יודע מה זה ה-"ברור שלא" הזה.
אלעזר שטרן:
בגלל שהם צריכים את החופש למה הם הולכים לשלוש שנים בעזה או חמש שנים? תשאל אותו איזה אחוז מתגייסים. אנחנו יודעים.
משה סולומון:
אבל זה נכון לתת לזה כוכבית, כי יש איזה חשש.
משה גוטמן:
אני מבקש רגע לציין וגם להגן על לוח השנה הישיבתי שכן קיבל פה מתקפות. הוא לא קשור איזה כיפה יש לך על הראש, זה לוח השנה הישיבתי. לוח שנה אקדמי הוא בערך בין 130 ל-200 ימי לימוד. לוח שנה ישיבתי כולל הרבה יותר מזה. את כל מה שלא בימי החופשה. שבוע אקדמי זה בערך 25 שעות לימוד, שהם 45 לשעה ולפי החוק מה שנקבע ...
משה גוטמן:
אני מבקש להגן על הדבר הזה. יש לישיבות את המסורת שלהם. זה לא קשור לנושא הגיוס. זהו, עד כאן.
אלעזר שטרן:
בועז, אי אפשר להוציא את הישיבות האלה? מירי, אני חושב שגם היה עליהם, איזה חוק נפרד.
משה גוטמן:
זה לא חוק נפרד.
אנחנו לא נמצאים בפרק ג'1. נשאלה גם, אני לא עניתי על שאלת טביעת האצבע. רק שנייה. במלחמה הנוכחית לצערי ברמת הפצועים וההרוגים היה לנו פי יותר משלוש מגודלנו. אני מדבר גם על ישיבות ההסדר וגם הישיבות הגבוהות הציוניות.
משה גוטמן:
אנחנו לא מוכנים לטביעת אצבע, חה"כ רם בן ברק. הדבר הזה הוא דבר שלא מקובל. יש דרכי ביקורת אחרות. יש ביקורת של משרד החינוך, ויושב פה נציגם, הוא יכול להעיד שבכל זמן נתון אחת לשנה לפחות הוא חייב להגיע ולבקר, לפי נוהל שר האוצר. ובכל זמן נתון הוא יכול להגיע לכל ישיבה, ליפול על כל ישיבה. אף אחד לא יודע שום ...
משה גוטמן:
אתה אולי למדת, אבל אני מנכ"ל הישיבות. אני לא יודע באיזה מקום למדת.
משה גוטמן:
אף אחד לא יודע. אתה מדבר שטויות, אתה מדבר מהחוויה שלך.
יעקב אשר:
אתה צייאדה? יש פה מישהו שאומר שהוא היה מנכ"ל של ישיבה שהוא היה מקבל מראש. מראש דיווח שמחר הולכים להגיע. אם יש לך נוהל כזה אני אשמח לשמוע.
רם בן ברק:
רק תסביר לי מה משפיל בזה. מה האקט המשפיל שעובד או לומד בא עם כרטיס. מה משפיל בזה?
משה גוטמן:
יש בזה, זה לא מתאים לישיבות מכל מיני היבטים.
משה גוטמן:
יש בקרה בישיבות שהיא בקרה כבדה ומשמעותית וקשה גם כיום. עד כאן.
משה טור פז:
אני אעבור על פי סדר הסעיפים, יש לי מספר הערות.
מאיר פרוש:
אולי טור פז יוכל להגיד לנו, חיילים בתפקידי מטה, הם חותמים עם אצבע?
משה טור פז:
בפתיח של סעיף 26 נאמר ככה: "התנאים לדחיית שירותו" - - -
משה טור פז:
אז הנה פורוש, בוא, שאלת, אני אענה. כל חייל בצה"ל יש לו מה שנקרא דוח 1. היום עושים דוח 1 - - -
מאיר פרוש:
אני שואל תפקידי מטה, האם הם צריכים?
משה טור פז:
ואתה מדווח אליה פעם ביום נוכחות. אז כן, פורוש. אתה מוזמן פעם ביום לדווח נוכחות בישיבה, בדיוק כמו חייל.
עכשיו תראו, סעיף 26ה בפתיחתו, לפני הספרה 1, הוא מתייחס לתלמיד ישיבה. ואני חושב שהערבוב פה בין תלמיד ישיבה ציונית, קרי שהולך להתגייס בוודאות של מאה אחוז לבין תלמיד ישיבה שכלול בחוק הזה, זה מה שהרמב"...
משה סולומון:
מירי, זה נכון מה שהוא אומר? שנייה, טור פז אולי זה באמת ההערה הזאת. האם אפשר לעשות פלגינן דיבורא, האם אפשרת לעשות פלגינן?
משה סולומון:
לא, אני שואל אותה. ברגע שהחוק הזה יוצא, האם זה משית באופן אוטומטי גם על ישיבות הגבוהות וישיבות ההסדר?
משה גוטמן:
ביום שייגעו בלוח הזמנים של הישיבות - - -
משה טור פז:
משה, תן להשלים רגע. עם כל הכבוד, תן לי עכשיו להתייחס. מה שאני בא לומר, היות והחוק הזה לא נוגע לישיבות הציוניות ולא לישיבות ההסדר, יש פה, כמו שאמר ידידי משה סולומון, פלגינן דיבורא. כל מה שאני קובע כאן לא רלוונטי לשם ולהיפך. מי שמתגייס במאה אחוז גיוס והקריב פי שלוש מחלקו היחסי באוכלוסייה, לא רק שאין ל...
משה טור פז:
השעה עכשיו היא 20:31. לפי החוק הזה, לפני שעה וחצי סיים הבחור הממוצע בישיבה הזאת, החרוץ, סיים את מטלת לימודיו. אם הוא כוללניק הוא סיים לפני שעתיים וחצי.
משה טור פז:
למה? כי למי שלא מכיר, סדר בוקר ברוב הישיבות מתחיל בין 8:00 ל-8:30 ומסתיים ב-13:00. בין 13:00 ל-15:00 אוכלים ארוחת צוהריים, מתפללים מנחה וישנים שנ"צ. אין לי טענה, אני בעד שנ"צ, אבל זה הסטנדרט בישיבות. בשעה 15:00 חוזרים לסדר צוהריים. שוב, אם אתה כוללניק ב-18:00 נגמרות חובותיך, כי יש לך 40 שעות בשבוע, ...
משה טור פז:
ב-23:00 בית המדרש בישיבת הר עציון מלא. מזמין אתכם עכשיו. גם בישיבות חרדיות. למה אנחנו בחוק? כשאנחנו משחררים בחורי ישיבה הולכים על סטנדרט נמוך.
אני מציע להגדיל את הסטנדרט בעוד שעתיים לפחות. קרי במבט שבועי זה אומר כוללניק 50 שעות ובחור ישיבה, שהוא לא כוללניק 55 שעות. שוב, רק נתרגם את זה לשפה. ושטרן אמ...
שרון ניר:
אם יש לו שעות שינה מטכ"ליות הוא צריך להגיד תודה.
משה טור פז:
כשהוא יעלה לגדוד, כשהוא יעלה ליחידה הוא כנראה יישן ארבע שעות בלילה וישכב בלילה במארב. אז אנחנו לוקחים פה בחורים שאנחנו פוטרים אותם בשם לימוד התורה. בואו לא נלך על סטנדרטים נמוכים. אמרתי, סטנדרט מינימלי בעיניי 50-55 שעות, קרי 20:00-21:00. לא חריג. כמו שוועדת חוץ וביטחון עושה, כך יעשה גם בחור ישיבה ממ...
משה גוטמן:
אבל אמרת שזה סטנדרט נמוך. אני מוחה על הדברים האלה.
משה טור פז:
בבקשה. תורי עכשיו. אני ממשיך.
עכשיו אני רוצה להתייחס לנושא החופשות המקובלות בישיבה. היות ורק בדקתי את עצמי רגע כאן עם חבריי פה לראות שאני בסטנדרטים, החופשות המקבלות בעולם הישיבות היום הם 11 שבועות בשנה. שלושה שבועות תשעה באב עד ראש חודש אלול. חודש תשרי כולו וחודש ניסן כולו. זה 11 שבועות. ואחרי יום כ...
משה טור פז:
11 שבועות. יעקב אשר, יש לי תחושה מהדיונים פה שאין לך מושג מה זה ישיבה.
משה טור פז:
יופי. אז 77 יום. באמת של החיים אני אומר, אני חושב שבעולם הישיבות המתגייסות לתת 11 שבועות בשנה זה לא נורא. זה גם צריך לומר בכנות, זה סדר הישיבות שקיבלנו מפולין ומכל הישיבות בכל הקבוצות. לעומת זאת, אם אני באמת משחרר את הבחור הזה והוא באמת לא הולך להתגייס, כלומר אני הולך לתת לו שמונה דח"שים ובסיום הוא ...
משה טור פז:
שתי הצעות לדרישות נוספות. דרישה אחת, אופציה אחת.
משה טור פז:
אופציה אחת זה לדרוש בתוך העולם, שוב, של אלה שמקבלים פטור טוטאלי נדרוש יותר. דרך אגב, הישיבות יגידו לנו תודה. אני יכול לספר לכם שבתקופות קשות לעם ישראל, נגיד בתקופת פיגועי אוסלו, בא אלינו הרב ליכטנשטיין ישיבת הסדר מאה אחוז גיוס, אמר תקשיבו, לא מוסרי לצאת עכשיו לבין הזמנים. חותכים את הזמן בעוד שבוע. א...
משה טור פז:
אבל לפחות זה מצמצם את הפער. אפשרות שנייה זה שנבנה כאן סעיף, אני חושב שישיבות ההסדר החרדיות אמרו את זה, שמיועד אליהם. קרי אם אתה בתוך מסלול שנקטע בגיוס, כלומר אתה לא עושה שמונה דחיות שירות, אלא נגיד אחרי שלוש שנים אתה מתגייס או אחרי שנתיים. תהיה לך אפשרות להכניס אלמנט של הכשרה מקצועית לצרכים מסוימים....
שי טייב:
הערה אחת. החבר'ה של ישיבות ההסדר מתחיילים. הלימודים הם בתוך פרק השירות כחייל.
שי טייב:
להבנתי המשפטית הדלה כן. הם מתחיילים. הם לא נמצאים, זה לא אותו, רגע חבר'ה, אני יודע, תנו לי להסביר.
שי טייב:
זה לא כמו בחור שמקבל דחייה, דחייה ודחייה.
שי טייב:
אני רוצה לענות. בהסדר, כי דובר פה על הסדר. לכן לכל היותר יש דח"ש של שנה אחת, כמו בישיבות הציוניות. ואז הם ממילא מתחיילים. לכן אני חושב, אני לא בטוח שיש פה בעיה משפטית.
משה טור פז:
כלומר, אתה חושב שבהקשר של ההסדר החרדי אין פה בעיה.
אלעזר שטרן:
קינלי, זה בשביל להגן עליהם. הגיוס המוקדם זה להגן עליהם.
שי טייב:
הם כבר חיילים ולכן הם לומדים תוך כדי זה שהם חיילים.
משה טור פז:
מאה אחוז. סעיף 4, 26ה(4). אני חושב שסעיף 4 וסעיף 5 מייצרים כאן לקונה גדולה באמת. אני רוצה לומר כאן משהו. אני שמעתי בחשיבות לא קטנה את משה גוטמן מדבר על טביעת האצבע וכיצד הוא רואה בזה השפלה. אני אמרתי בעיניי, היות וכל החוק הזה נוגע לעולם הדח"ש הקבוע שהופך לפטור ולא לעולם הגבוהות וההסדר, אז זה לא בהכר...
יעקב אשר:
לא, תחפש מה קורה בכיכר דיזינגוף.
ינון אזולאי:
רגע משה, אתה אומר כיכר החתולות. בבקשה, לך, קח. מה אתה רוצה? הם לא אשמים.
יעקב אשר:
הוא ממש נהייה, הוא נהייה יושב-ראש ועד הישיבות, הוא מכיר אוהלה של תורה.
משה טור פז:
אני ממשיך. בסעיפים 4 ו-5, כאמור, הבקרה היחידה שניתנת זה של בעל תפקיד בישיבה שהוא מורשה חתימה ושמצהיר בכתב. אני חושב שזה לא מספיק ואני רוצה להציע כאן שלוש הערות. הראשונה, אני חושב שכמו שכבר נאמר, בעל התפקיד צריך להיות ראש ישיבה. בעל סמכות תורנית, איש חינוך, ולא לצורך העניין קראה לזה ענבר גזבר. אני או...
מירי פרנקל-שור:
היו תקנות בשנת 2017, תנאים נוספים. אנחנו יכולים לתת דוגמאות.
איילת לוי נחום:
הסעיף קובע שלא יינתן דח"ש. התנאים הנוספים האלה רלוונטיים גם לישיבות הסדר ולישיבות גבוהות ציוניות. וגם לפרק ג'1. אז למשל אחד מהתנאים הנוספים זה בנוסף לתנאי דחיית השירות צריך ללמוד באופן סדיר מיום שמלאו 16 שנים לפחות במוסד חינוך תרבותי ייחודי, כהגדרתו בחוק מוסדות חינוך תרבותי ייחודיים ומשויך לקבוצה תר...
משה טור פז:
כלומר, הוא בוגר ישיבה קטנה לצורך העניין. כן? זה המשמעות?
אלעזר שטרן:
לא. לא רק זה. קינלי, אתה לא מבין? זה שנתיים מגיל 16, לא מגיל 14, כמו הבדיחה פה.
משה טור פז:
אז המשמעות היא, שוב, איילת, תסבירי שוב, זה לא ברור.
מאיר פרוש:
צריך לדעת קרוא וכתוב כדי להסביר את זה, מה זה?
מירי פרנקל-שור:
כדי לקבל תנאי דחיית שירות אתה צריך להיות בגיל 16.5 זה ישיבה קטנה?
מירי פרנקל-שור:
ישיבה קטנה. זה לא אותו דבר, אתה לא יכול להשוות לבוגר משרד החינוך חרדי האם אתה נספר ביעדים.
משה טור פז:
אז שוב, אז תסבירי את הסעיף, את התקנה הזאת.
מירי פרנקל-שור:
כדי לקבל דחיית שירות כשאתה לומד בישיבה, צריך להוכיח שבגיל 16.5 למדת בישיבה קטנה. זה דבר אחד. זה לא רלוונטי, הסעיף הזה לא רלוונטי לעניין בוגר מוסד חינוך - - -
משה טור פז:
אז איילת, אם אני מגיע משנה בישיבה ציונית או מתיכון אני לא יכול לקבל דח"ש לפי הסעיף הזה?
ינון אזולאי:
אבל אם הוא אחר כך 16-17 ישיבה חרדית אז הוא יוכל ב-18 לקבל את הדח"ש מהסעיף הזה.
ינון אזולאי:
אם אתה לפני גיל 16, בגיל 15-16 אתה בישיבה ציונית אז בעצם אתה תקבל דח"ש מהצד השני. אבל אם אתה נגיד 17-18, יותר נכון זה 16-17, כי ב-18 אתה כבר נכנס, אתה תקבל את הדח"ש של הישיבה החרדית של שנתיים מתוך.
משה טור פז:
אוקיי, תמשיכי, איזה עוד תקנות יש לשר הביטחון?
היו"ר בועז ביסמוט:
רגע. אנחנו יוצאים עכשיו להפסקה. היא תענה לך עד 21:15. יש כיבוד בחוץ, שמנו לך, אלעזר.
משה סולומון:
רק שנייה. מה נפקא מינה בין ישיבה קטנה לישיבה תיכונית חרדית? יש הבדל? ינון, בין ישיבה קטנה לבין ישיבה תיכונית חרדית.
משה טור פז:
אני מציע, בועז, אפשר אחרי הפסקה, כי זה ארוך.
ינון אזולאי:
לא, במושג יש ישיבה קטנה. אין, אין ישיבה תיכונית שהיא חרדית שהיא נקראת כמו הגדרה של ישיבה קטנה.
משה סולומון:
נכון. אבל השאלה אם יש ישיבה חרדית שהיא תיכונית?
ינון אזולאי:
ישיבה תיכונית זה יותר מתאים, הוא מתכוון, יוסי, הוא מתכוון לאלה שנקראים ישיבות חרדיות. בסדר, זה נקרא, הוא קורא לזה, הוא מכניס את זה. יש כמו נאורה, יש להם אגב שם גם לימודי חול.
משה טור פז:
בועז, יש פה נקודה לא ברורה. ישיבות תיכוניות חרדיות נחשבות בתרבותי ייחודי?
משה טור פז:
לא, אני יודע שהם חרדים, אבל הם כלולים בדיחוי הזה? החרדי? אוקיי. תמשיכי איילת, איזה עוד תנאים?
איילת לוי נחום:
חוץ מהתנאי הזה של למד או לומד באופן סדיר מיום שמלאו לו 16 במוסד חינוך תרבותי ייחודי, כמו שהקראתי מקודם. תנאי חלופי, כן? הוא למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי ונבחן או מתעתד להיבחן אם טרם השלים את לימודיו בשני מקצועות לפחות. האחד מהם תנ"ך והשני תלמוד, תושב"ע או ל...
משה טור פז:
תגידי, מירי, הסעיף הזה הוא לא סעיף מפלה? אני באמת שואל. אם אדם הגיע מחינוך לא ציוני דתי ולא חרדי ועכשיו הוא רוצה דחיית שירות כי הוא נכנס לישיבה. אין לו דרך לעשות את זה?
מירי פרנקל-שור:
יש פה סעיף לדעתי. לדעתי יש פה. אתם מדבר על מי? חוזרים בתשובה כאלה?
משה טור פז:
כן, היינו בתנאים הנוספים. ניסיתם כאן לענות לעניין, אבל אני מודה, איילת ומירי, שלא הצלחתי להבין ואני חושב שאחרים פה לא הבינו, כשבדקתי בהפסקה. התנאים הנוספים שקבע שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. הם מתייחסים אך ורק לסוגייה של בוגר מוסד ומאיזה מסלול הוא מגיע או שיש עוד סעיפים?
איילת לוי נחום:
לא, הם לא מתייחסים לבוגר מוסד. הם מתייחסים לתנאים נוספים לקבלת הדח"ש. ואמרתי שחוץ מהתנאים שקבועים בסעיף עצמו בחוק קבועים תנאים נוספים.
משה טור פז:
בנושא שהקראתם, נאמר פה על ידי שי, אבל בדיוק יצאנו להפסקה ואני לא שמעתי את התשובה. יש עולם שלם שברוך השם הולך וצומח, בעיניי גם יש עניין להצמיח אותו, של ישיבות תיכוניות חרדיות. קרי ישיבות חרדיות בגיל תיכון שעושות בגרויות. וברוך השם, לומדים שם יפה. תלמיד שמגיע מתוך העולם הזה, הובאו פה דוגמאות של כמה יש...
משה טור פז:
הוא מקבל דיחוי רגיל. זאת ישיבה, אוקיי. איך אתה יודע להבחין? אביגדור, איך אתה יודע להבדיל בינו לבין ישיבה תיכונית ציונית דתית? כי הם לא בתרבותי ייחודי?
מירי פרנקל-שור:
יש כאן תנאי שמדבר על למד או לומד באופן סדיר מיום שמלאו לו 16 שנים לפחות במוסד חינוך תרבותי ייחודי כהגדרתו.
משה טור פז:
אז הישיבות התיכוניות, האם הישיבות התיכוניות החרדיות - - -
משה טור פז:
אני רק רוצה לוודא, כי אתה יודע, כאשר דנו על זה, האם הישיבות התיכוניות החרדיות כלולות בתקנת הדיחוי הזו? קרי, הן עומדות בתוך החוק, הן כלולות בחוק. שלא חלילה ייצא שאנחנו מפלים אותם לרעה בחוק הזה. זה בעיניי מאוד קריטי.
משה טור פז:
שבחוק החדש הם לא ייפגעו. בסדר? אז אני חושב שזה חשוב לוודא כי זה עולם צומח ובעיניי גם יש לנו עניין שהוא יצמח עוד. מה עוד איילת? איזה עוד תקנות קובע שר הביטחון?
איילת לוי נחום:
לא. אז דיברתי על זה. צריך להתקיים אחד מאלה. אז אמרתי, למד או לומד מגיל 16. למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי.
איילת לוי נחום:
אני קוראת מתקנות שירות ביטחון, תנאים נוספים לדחיית שירות לתלמידי ישיבות והוראות שונות. מ-2017. את תקנה מס' 2 שנקראת תנאים מוקדמים.
איילת לוי נחום:
אז אמרתי, למד או לומד באופן סדיר בחטיבה עליונה במוסד חינוך בפיקוח אגף החינוך הדתי. ונבחן או מתעד להיבחן אם טרם השלים את לימודיו התיכוניים באופן הזה: בשני מקצועות לפחות. האחד מהם תנ"ך והשני תלמוד, תושב"ע או לימודי יהדות. (ב) התלמיד ייבחן באחד משני המקצועות בהיקף של שלוש יחידות לימוד לפחות בבחינה חיצו...
משה טור פז:
אז לפני שיצאנו להפסקה שאלתי האם המשמעות של התקנות האלה שאדם שחזר בתשובה והוא בעצם הפך להיות ציוני דתי או חרדי לא כלול כי הוא בא ממוסד ממלכתי? מה המצב?
איילת לוי נחום:
נכון, "(ב). על אף האמור בתקנת משנה (א) יכול שיינתן צו דחיית שירות למיועד לשירות ביטחון אף שלא התקיימו בו התנאים הקבועים בה, ובלבד שהוא מקפיד לנהל אורח חיים דתי הכולל שמירה על כשרות ושבת והוכר כחוזר בתשובה לפי פקודות הצבא."
משה טור פז:
לפי פקודות הצבא. כלומר, אתה יודע להכיר חוזר בתשובה ולתת לו דיחוי. יש עוד תקנות של שר הביטחון?
משה טור פז:
האם יכול שר הביטחון מחר בבוקר על פי החוק הזה לקבוע עוד תנאים?
איילת לוי נחום:
שר הביטחון יכול לקבוע תנאים נוספים, לתקן את התקנות ולאשר אותן בוועדת החוץ והביטחון ולקבוע עוד תנאים מלבד אלה.
משה טור פז:
ויצטרכו לתקן אותן מחדש אם יהיה חוק? ואם לא יהיה חוק מה המשמעות? שאין תקנות?
משה טור פז:
אוקיי. אם מחר שר הביטחון על פי זה רוצה לקבוע תקנה אחרת לגמרי, הוא יכול. הוא יכול, האם אין פה סעיף יציאה, אפרופו מה שאמר קודם רם בן ברק, כוכבית יציאה או כיסא מפלט מתוך החוק הזה?
אלון שוסטר:
רגע, בעניין הזה אני רוצה לשאול. מה זה נקרא, מהן המגבלות של החלטות שהוועדה הזאת יכולה לקבל? בהקשר להמלצות או הנחיות שר הביטחון?
משה טור פז:
זו הפרשנות שלכם. כלומר, לא יכול מחר בבוקר שר הביטחון, דיברנו בימי ההפיכה המשטרית על הג'ינג'ים. הוא לא יכול מחר להחליט שהג'ינג'ים הם מחוץ לחוק ההוא או בתוך החוק.
איילת לוי נחום:
הוא לא יכול לסתור את התנאים הקבועים בחוק. החוק מאפשר לו להוסיף תנאים נוספים בתקנות באישור הוועדה.
משה טור פז:
אבל התנאים הנוספים זה החמרה או גם הקלה?
משה טור פז:
זה יכול להיות גם החמרה וגם הקלה. כלומר, אין פה חשש שהתקנות של שר הביטחון יהיה כיסא מפלט?
היו"ר בועז ביסמוט:
תודה. היא ענתה לך על כל השאלות. אני רוצה פשוט להמשיך, נחזור אליך. מטי, בבקשה.
מטי צרפתי הרכבי:
תודה רבה אדוני יושב-הראש. רק משפט פתיחה, מה שמטריד אותי במהלך כל הדיון זה בסוף שהילדים שלנו מתגייסים הם מגיעים, רובם מגיעים עם מוטיבציה יחסית גבוהה. וכל עוד החינוך מבית הוא לא כזה של שירות צבאי וגם המוסד החינוכי הוא במערכות חינוך עצמאיות חרדיות, שאני רואה, סתם נניח, אני רואה מישהו ששורף דגל או לא שר...
מטי צרפתי הרכבי:
לא, לא, לימוד בישיבה. אבל יש הפסקות, יש חברותא. אני שואלת.
מטי צרפתי הרכבי:
לא. אז במקרה הזה, אם זה להבנתי שהות בישיבה אז אני באמת חושבת, גם ממה שאני שומעת בסדר היום, הם בערך 12 שעות בישיבה, אם לא יותר, ולכן מאחר וזה חמישה ימים בשבוע, אני חושבת שכן נכון לשנות את זה ל-60 שעות. אם זה חליף לשירות. בשירות הם עובדים יותר מ-60 שעות. וזה חליף, במידה מסוימת חליף לשירות, במיוחד אם ה...
מטי צרפתי הרכבי:
לא משנה. ויש גם כמובן שישי-שבת בחודשים הנותרים. מדובר על סדר גודל של עד מקסימום 200 ימי לימוד נטו בישיבה. אני רק אומרת את זה כדי לקבל איזה שהיא השוואה לכמות הימים שהמשרת משרת.
מטי צרפתי הרכבי:
יש גם שישי-שבת שלא לומדים. ובצבא כן משרתים, ינון. יש עוד 80 ימים של חמישי-שישי, של שישי-שבת. יש עוד 80 ימים של שישי-שבת על תשעה חודשים.
מטי צרפתי הרכבי:
בסדר. לגבי האיסור הגורף לעיסוק. אני די מסכימה עם האמירה הזאת. כי להבנתי אם אתה גם נמצא 40 שעות בישיבה וזה רק יעודד אנשים לצאת לעבוד. ואז הם יותר, זה יעודד אותם ללמוד מעין לימודים פיקטיביים וייצאו לעבוד במקום לשרת בצבא. אז אני חושבת שעבודה רק תוביל ליותר מוטיבציה לפטור בסוף המעלה.
יש כאן חובת התייצבו...
ינון אזולאי:
כל השאר זה פחות או יותר חוות דעת שנאמרה פה. השאלה הזאת עדיין לא נגעו בה. שי אני חושב שצריך לענות על זה.
מטי צרפתי הרכבי:
לא, גם לגבי ה-60 שעות הייתי שמחה לשמוע התייחסות. אבל זה יהיה במסגרת ההתייחסויות לגבי השעות.
ינון אזולאי:
התייחסויות של השעות אולי עמוס יגיד מה הולך, גם בבין הזמנים.
מטי צרפתי הרכבי:
מה בפועל? בפרקטיקה. אם בפרקטיקה הם יותר מתשע שעות. אתם רוצים שאני אגמור את כל השאלות? אין בעיה. אם בפרקטיקה הם יותר מתשע שעות אז אין סיבה שזה יהיה תשע שעות בחוק.
יש כאן את הצהרת תלמיד הישיבה. ושמענו שיש התנגדות לכרטיס נוכחות. אני חושבת שכל המשק, אז אני חוזרת על אותה טענה.
משה גוטמן:
במוסדות חינוך אין את הדבר הזה. זה לא דומה.
ינון אזולאי:
גם במכללות אין את זה וגם באוניברסיטאות אין את זה.
מטי צרפתי הרכבי:
אבל פה יש דחיית שירות. ואני חושבת שמאחר ויש כאן הטבה אז - - -